נזיר דף כו

דף כו עמוד א
* מי שהיה מחוייב חטאת ואמר הרי עלי עולה והפריש מעות ואמר הרי אלו לחובתי - אם מת והיו לו מעות סתומים, ילכו לים המלח.
* במשנה (בדף כד עמוד א) מובא דין אשה שנדרה בנזיר והיפר לה בעלה אחרי שהפרישה מעות עבור קרבנות הנזירות והמעות היו מפורשים - ובסוגייתנו מובאות שתי לישנות בדעת רב אשי המבאר מה הם 'מעות מפורשים'.
* אם היו 'מעות סתומים' ודמי החטאת נפרדו משאר המעות - דין המעות הנותרים כדין 'מעות מפורשים'.

דף כו עמוד ב
* נזיר שהפריש בהמות לקרבנותיו ומת - בזה לא נאמרה ההלכה למשה מסיני שתהיה הבהמה לנדבה, אלא הרי היא כ'מפורשת' ותמות.
* לדעת רב: דברי רבי יוחנן (בדף כה עמוד א) ש"הלכה היא בנזיר" אמורים דוקא במעות אך לא בבהמה (ע"פ פירוש הרא"ש).
* אין הקינין מתפרשות איזו לחטאת ואיזו לעולה אלא או כשהבעלים קונים אותם או כאשר הכהן מקריב אותם.