דף לח עמוד א
* לדעת רבי אלעזר: רק באיסורי שתיה של נזיר היתר מצטרף לאיסור, ולדעת רבי יוחנן גם באיסורי אכילה של נזיר.
* רבי אלעזר מנה עשרה מקומות בהם מצינו בתורה שצריך שיהיה שיעור רביעית (חמשה ביין או דם, וחמשה במים או שמן), ולא מנה רביעיות השנויות במחלוקת.
דף לח עמוד ב
* בכל איסורי נזיר שנאמרו בתורה, אפילו באופן שהוא רק מין אחד אך יש להם שני שמות - חייב מלקות על כל אחד בנפרד (אף שהתרו בו פעם אחת).
* אביי ורבא נחלקו האם לוקה על 'לאו שבכללות' (לדעת אביי: אכל חרצן לוקה שתים, אכל זג לוקה שתים, אכל חרצן וזג לוקה שלש, ורבא חולק וסובר שאינו לוקה אלא אחת).