דף מח עמוד א
* רק טומאת מת נאסרה על נזיר וכהן גדול, אך לא טומאת מצורע וזב. (רבי לומד דין זה בכהן גדול בגזירה שוה מדין זה האמור בנזיר).
* מותר לנזיר להיטמא לבהמה שמתה [המקור - ת"ק: "על נפש מת (לא יבא)", רבי ישמעאל: "לא יבא"].
דף מח עמוד ב
* למסקנה, לדעת רבי ישמעאל, המקור לכך שנזיר נטמא למת מצוה הוא מהמילה "לאחיו".
* לדעת רבי עקיבא, המקור לכך שנזיר נטמא למת מצוה הוא מהמילה "לאביו (ולאמו)".