סוטה דף ו

דף ו עמוד א
* נשות כהנים שאסורות מלאכול בתרומה: האומרת טמאה אני לך, ושבאו עדים שהיא טמאה, והאומרת איני שותה, ושבעלה אינו רוצה להשקותה, ושבעלה בא עליה בדרך.
* לדעת רב ששת: סוטה שיש לה עדים (שראו שזינתה עם אותו שקינא לה בעלה שלא תסתר עמו), אפילו אם העדים במדינת הים - אין המים בודקין אותה אם נטמאה או לא.

דף ו עמוד ב
* כל המנחות נפדות כל זמן שלא קדשו בכלי, אך לאחר שקדשו בכלי הרי שכלי שרת מקדשין את הראוי להם שלא לצאת עוד לחולין (רש"י).
* הגמרא מקשה ודנה בשיטת רב ששת, ולבסוף מביאה ברייתא הסוברת כמותו אך מטעם אחר.