דף נט עמוד א
* בברייתא (בעמוד הקודם) נאמר שפעמונים שניטלו ענבליהן נשארים בטומאתם - ורבא מבאר שהטעם הוא הואיל וראוי הפעמון להקישו על גבי חרס ולהשמיע קול כבתחילה, ורבי יוחנן מבאר שהטעם הוא הואיל וראוי לגמע בו מים לתינוק.
* רבי אלעזר ורבי יוחנן נחלקו אם גם בטמא מת אומרים "עמוד ונעשה מלאכתנו", או רק במדרסות.
* סנדל של בהמה של מתכת מקבל טומאה, ונחלקו האמוראים לאיזה תשמיש הוא ראוי שמחמת זה הוא מקבל טומאה.
דף נט עמוד ב
* לדעת רבי מאיר: לא תצא אשה בעיר של זהב ואם יצאה חייבת חטאת, לדעת חכמים: לא תצא ואם יצאה פטורה, ולדעת רבי אליעזר: מותר לה לצאת לכתחילה - והגמרא מבארת במה נחלקו.
* הגמרא מפרטת את דיני יציאה בשבת עם תכשיט שנקרא "כלילא" ועם תכשיט שנקרא "קמרא".
* רבי אפס נפטר, ורבי חנינא עמד בראשות הישיבה בארץ ישראל במקומו, ובעקבות פטירתו של רבי אפס בא לוי לנהרדעא.
* לדעת רבי נחמיה עיקר הטבעת היא החותם, ואדם העונדה עיקר דעתו היא על החותם, ולדעת חכמים עיקר דעת האדם היא על הטבעת עצמה.