דף סד עמוד א
* הגמרא מביאה ברייתא ארוכה הדורשת מה נכלל ב"שק" לגבי טומאת שרץ ולגבי טומאת מת (קילקלי וחבק - כן, חבלים ומשיחות - לא, דבר הבא מזנב הסוס ומזנב הפרה - כן).
* התרגום ל"כומז" הוא "מחוך" משום שהוא דבר המביא לידי גיחוך.
* מפני מה הוצרכו ישראל שבאותו הדור כפרה (לאחר מלחמת מדין)? - מפני שזנו עיניהם מן הערוה.
דף סד עמוד ב
* כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורפה.
* לדעת רב (וכך דעת המשנה): כל שאסרו חכמים לצאת בו לרשות הרבים - אסור לצאת בו לחצר, חוץ מכבול ופאה נכרית. ולדעת רבי ענני בר ששון משמו של ר' ישמעאל: בכל הדברים שנאסרו במשנה לצאת בהם לרשות הרבים - מותר לצאת בהם לחצר.
* זקנים הראשונים אמרו שאשה נידה לא תכחול ולא תפקוס ולא תתקשט בבגדי צבעונין, עד שבא רבי עקיבא ולימד אם כן אתה מגנה על בעלה ונמצא בעלה מגרשה.
* לדעת רב: כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין - אפילו בחדרי חדרים אסור. (והתנאים נחלקו בדין זה).