דף כ עמוד א
* לדעת ת"ק: עבד עברי לא יוצא לחירות אם אדונו הפיל את שינו או סימא את עינו, בניגוד לעבד כנעני.
* עבד עברי היוצא לחירות ב"גרעון כסף" - אם השווי שלו השתנה משעת המכירה, מחשבים לפי השווי הנמוך מבין השנים. (והגמרא מבררת את המקור לכך).
* "כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו" - אסור לאדון לאכול ולשתות ולישון בתנאים טובים יותר מאשר העבד.
* "בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית".
* כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה - נעשית לו כהיתר.
דף כ עמוד ב
* המוכר "שדה אחוזה" לא יכול לגאול אותה לחצאין (=לא יכול לשלם רק כנגד מקצת מהשנים שנשארו עד היובל), אך המקדיש כן יכול.
* לדעת רב ששת: עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים לא נגאל לחצאין (=לא יכול לתת חצי מדמיו תמורת חצי מהשנים שנותרו לו לעבוד).
* לדעת רב ששת: ממדרשו של רבי שמעון ניתן ללמוד שהמוכר בית בבתי ערי חומה גואל לחצאין (אם נתן חצי דמיו בתוך השנה הראשונה למכירתו - נפדה חצי הבית).