דף נ עמוד א
* הגמרא מבררת את המקור לדעת רבא (שבסוף העמוד הקודם) הסובר ש"דברים שבלב אינם דברים".
* "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני".
* "מצוה לשמוע דברי חכמים".
* מי שמכר את נכסיו על דעת לעלות לארץ ישראל ולבסוף לא עלה - המכירה לא מתבטלת, אלא אם כן היה עיכוב מצד הדרך ואז יש מחלוקת (בדעת רב אשי) אם המכירה מתבטלת.
* בעמוד זה מובאת משנה השנויה גם במסכת גיטין ומשנה השנויה גם במסכת כתובות, והגמרא מבארת את פשר הכפילות.
דף נ עמוד ב
* למסקנת הגמרא: במקום שרוב האנשים נוהגים לקדש אישה ואחר כך לשלוח לה מתנות - אדם שנשתדך עם אישה ועדיין לא קידשה, ולאחר מכן שלח לה מתנות בפני עדים, יש לחשוש שכוונתו לקדשה במתנות אלו.
* במקום שמקדשים אישה ורק אחר כך כותבים כתובה, וראו כתובה של אישה - חוששים שהיא מקודשת. (אפילו אם אין הסופר מצוי בעיר תמיד).
* המקדש אישה ובתה או אישה ואחותה כאחת - אינן מקודשות (והטעם לדעת רבה הוא כי "כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו").