דף עה עמוד א
* המותח חוט של תפירה בשבת - חייב חטאת.
* הלומד דבר אחד מן המגוש (=מין הממשיכו לעבודה זרה) - חייב מיתה.
* היודע לחשב תקופות ומזלות ואינו חושב - אסור לספר הימנו.
* מצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות.
* לדעת חכמים: אין דישה אלא לגדולי קרקע, ורבי יהודה חולק וסובר שפציעה בכלל דישה ולכן הפוצע חלזון חייב.
דף עה עמוד ב
* השוחט חייב משום נטילת נשמה לדעת שמואל, ורב סובר שחייב אף משום צובע.
* מולח היינו מעבד, ולכן יש להוציא אחד מהם מרשימת ל"ט אבות מלאכה ובמקום זה יש להוסיף את המשרטט.
* האמוראים נחלקו אם יש עיבוד באוכלין, ולכן נחלקו אם חייב כאשר מולח בשר (כשמולחו הרבה).
* כתב אות אחת גדולה ויש במקומה לכתוב שתים - פטור, מחק אות גדולה ויש במקומה לכתוב שתים - חייב.
* כל דבר שיש בו גמר מלאכה חייב משום מכה בפטיש.
* המשנה (בדף עג עמוד א) חולקת על רבי אליעזר וסוברת שהעובר בשוגג על אב ותולדה שלו חייב רק חטאת אחת.
* המשנה חולקת על רבי שמעון וסוברת שדבר העשוי לצורך בני אדם ויש בו שיעור שראוי להצניעו לרוב בני אדם אסור בהוצאה אף לעשיר שאין שיעור זה חשוב אצלו.