דף כד עמוד א
* איש נטמא בטומאת זב אם ראה שלוש ראיות (ביום אחד או אף בשלושה ימים בזה אחר זה), ואשה נטמאת בטומאת זבה אם ראתה שלוש ראיות בשלושה ימים.
* רב אדא בר אהבה פוסק כרבי יוסי ששור נעשה מועד דוקא אם העידו בו על שלוש נגיחות בשלושה ימים, ושור מועד חוזר להיות תם אם התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח.
* אין השור נעשה מועד עד שיעידו בו בפני בעלים ובפני בית דין.
דף כד עמוד ב
* למסקנת הגמרא, שלושת הימים הנדרשים כדי ששור ייעשה מועד - הצורך בהם הוא כדי לעשות את השור למועד ולא כדי לעשות את בעל השור מועד (ולכן אם באו שלוש כתות עדים ביום אחד והעידו על שלוש נגיחות שנגח השור בשלושה ימים - השור נעשה מועד).
* המגרה את כלבו של חברו באדם אחר והזיקו - פטור מתשלומים (כי גרמא בניזקין פטור), והגמרא מסתפקת אם בעל הכלב חייב.
* כל המשנה (העושה דבר שאין לו רשות לעשותו) ומתוך כך בא אחר ושינה בו (שהזיקו) - פטור (אף שגם הוא עשה שלא ברשות).