דף כו עמוד א
* הגמרא מביאה את המקורות לדינים הבאים: שן ורגל פטורה ברשות הרבים, שן ורגל חייבת ברשות הניזק נזק שלם, קרן חייבת ברשות הרבים, אדם פטור מכופר, שור פטור מארבעה דברים.
* למסקנת הגמרא: 'רגל' שדרסה כדרכה בחצר הניזק והרגה חייבת בתשלומי כופר (כמו 'קרן').
* אדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד בין ער בין ישן.
* סימא את עין חברו בשוגג - חייב רק בתשלומי נזק, אך לא בתשלומי צער ריפוי שבת ובושת (שעליהם מתחייב רק במזיד או בקרוב למזיד).
דף כו עמוד ב
* רבה מביא ארבע דוגמאות למקרים בהם הזיק בשוגג, ולכן חייב רק על תשלומי הנזק ופטור מתשלומי צער ריפוי שבת ובושת (וכן מפרט את הדינים במקרים אלו לגבי שבת גלות ועבד).
* זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל תוך כדי נפילתו - פטור (מכיוון שהכלי כבר נחשב למעשה לשבור).
* זרק כלי מראש הגג והיו תחתיו בזמן הזריקה כרים או כסתות ובא אחר (או הוא) וסלקן ומחמת כן נשברו הכלים - פטור (כי זה גרמא).