דף קא עמוד א
* שטף נהר את עצי זיתיו (עם גושיהם) ונתנם לתוך שדה חברו ושם נקלטו הזיתים ועשו פירות - בתוך שלוש שנים יחלוקו, אבל לאחר שלוש שנים הכל לבעל הקרקע.
* שטף נהר עצי זיתיו לתוך שדה חברו, ואמר בעל הזיתים לבעל השדה שהוא רוצה ליטול את זיתיו משדהו - אין שומעים לו לעוקרם, אלא ישארו הזיתים בשדה זו, משום ישוב ארץ ישראל (שהארץ לא תהיה שוממה מנטיעות).
* הגמרא דנה בביאור דברי המשנה (שבמסכת דמאי): "המקבל שדה אבותיו מן הנכרי מעשר ונותן לו".
* היורד לתוך שדה חברו ונטעה שלא ברשות: בשדה שאינה עשויה ליטע בה אילנות - יד הנוטע על התחתונה (מקבל רק החזר הוצאות, ואם השבח פחות מההוצאות מקבל רק את דמי השבח).
דף קא עמוד ב
* הגמרא מכריעה להלכה שאם בנה חורבת ביתו של חברו שלא ברשות ואח"כ רוצה ליטול עציו ואבניו שומעים לו, אך אם נטע עצים בשדה חברו שלא ברשות ואח"כ רוצה ליטול עציו אין שומעים לו (ונחלקו הלישנות בגמרא בטעם הדבר).
* המשכיר בית לחברו סתם - אין המשכיר יכול להוציאו מהבית בימות הגשמים, אא"כ הודיעו על כך שלושים יום לפני ימות הגשמים.
* המשנה והברייתא מבארות את הדברים המוטלים על המשכיר להעמיד לשוכר (=כל דבר שהוא מעשה אומן).