דף קב עמוד א
* המשכיר בית לחברו: על השוכר לעשות לו מזוזה, וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויוצא, אך אם שכר מנוכרי נוטלה בידו ויוצא.
* הגמרא הוכיחה מהמשנה (שבעמוד הקודם) כדעת רבי יוסי ברבי חנינא הסובר שחצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו חפץ הפקר שנכנס אליה.
* הגמרא מקשה משלוש ברייתות על רבי יוסי ברבי חנינא, ומתרצת.
דף קב עמוד ב
* כשהמשכיר פירש בדבריו את שני אופני החישוב לשכר דירה, הן לפי שנה והן לפי חודש, והתעברה השנה - לדעת המשנה: יחלוקו, לדעת רב: על השוכר לשלם את החודש הנוסף אם המשכיר אמר "לפי חודש" בסוף דבריו, לדעת רב נחמן: על השוכר לשלם את החודש הנוסף בכל מקרה, ולדעת שמואל: זה תלוי מתי בא המשכיר לתבוע את שכרו.
* במקרה בו ביום תשלום דמי השכירות, השוכר טוען ששילם והמשכיר טוען שהוא לא שילם לו - הגמרא מסתפקת מה הדין ומכריעה בעמוד הבא שהשוכר נאמן (ובשבועה).