בבא מציעא דף קיב

דף קיב עמוד א
* כל הכובש שכר שכיר - כאילו נוטל נפשו ממנו. (ונחלקו רב הונא ורב חסדא אם הכוונה לנפשו של גזלן או לנפשו של נגזל).
* אם השכיר לא תובע את בעל הבית או אם לבעל הבית אין כסף - בעל הבית לא עובר על בל תלין.
* אם בעל הבית העביר את השכיר ממנו שיגבה את שכרו אצל חנוני והחנוני לא משלם לו - נחלקו האמוראים אם יכול לחזור השכיר ולתבוע את שכרו מבעל הבית.
* לדעת רב ששת: בעל הבית שמעכב את שכרו של העובד אצלו בקבלנות - עובר על איסור "בל תלין".

דף קיב עמוד ב
* למסקנת הגמרא: הטעם שהשכיר נשבע ונוטל ואין בעל הבית נשבע ונפטר הוא מפני שבעל הבית טרוד בפועלים ולכן יתכן שטעה.
* אם יש ויכוח בין האומן לבעל הבית מה גובה השכר שקבעו ביניהם - הדין הוא שהמוציא מחברו עליו הראיה (ולכן על האומן להביא עדים שבעל הבית קצץ לו שכר גבוה יותר, כפי שהוא טוען).