דף ו עמוד א
* תבעו המלווה ללווה לאחר זמן הפירעון ואמר לו הלווה "פרעתיך בתוך זמני" - הגמרא מסתפקת מה הדין ומביאה שלושה ניסיונות לענות על כך ודוחה את הניסיונות הללו.
* לדעת רב הונא: "סמך לפלגא סמך לכולה", ולדעת רב נחמן: "למאי דסמך סמך למאי דלא סמך לא סמך".
* אדם שמשתמש בנכסי חברו וחברו שותק - זכה בהשתמשות זו ואין חברו יכול לסלקו ממנה. ונחלקו האמוראים אם דין זה אמור גם עבור זכות לשימוש בדבר כבד יותר מהשימוש בו השתמש תחילה.
דף ו עמוד ב
* עד שלושים יום דרך בני אדם למחול על שימוש ארעי ברכושם, ולכן אם לא מחה על כך אין הדבר נחשב לחזקה.
* שני בתים של שני בני אדם בשני צידי רשות הרבים (וקל וחומר משני צידי רשות היחיד) - כל אחד מחויב לעשות בגגו חצי מחיצה (זה שלא כנגד זה) ומעט יותר, כדי למנוע היזק ראיה. (והדין הוא כך אפילו אם הקדים אחד ועשה מחיצה לחצי גגו).
* גג הסמוך לחצר חברו - לדעת שמואל: עושה לו מעקה גבוה ד' אמות, לדעת רב נחמן: עושה לו מחיצת עשרה טפחים.
* שתי חצרות זו למעלה מזו ויש צורך במחיצה ביניהם כדי למנוע היזק ראיה - לדעת רב הונא: התחתון בונה לבד עד קרקעית העליון ומשם שניהם בונים יחד, ולדעת רב חסדא: שניהם בונים הכל יחד.