דף ח עמוד א
* רב נחמן בר יצחק סובר שמי שמטיל מס על תלמידי חכמים עובר על מה שנאמר בתורה בנביאים ובכתובים שאין לגבות מס מתלמידי חכמים.
* אמר רבי: אין פורענות באה לעולם אלא בשביל עמי הארץ.
* מי שנשתהה בעיר - לאחר שלושים יום נחשב ליושבי העיר, לאחר שנים עשר חודש נחשב לאנשי העיר.
* כל הוצאה שמוציאים בני העיר ויש ליתומים הנאה מהוצאה זו - גובים אפילו מיתומים.
* אין פוסקים צדקה על היתומים אפילו לפדיון שבויים.
דף ח עמוד ב
* רבה בר מרי מביא את המקור לכך שמצות פדיון שבויים היא מצוה גדולה.
* חרב קשה ממוות, רעב קשה מחרב, שבי קשה מרעב.
* קופה של צדקה - נגבית בשנים (שאין עושים שררות על הצבור פחות משנים) ומתחלקת בשלשה (כדיני ממונות), תמחוי - נגבית בשלשה ומתחלקת בשלשה (שגבויה וחלוקה שוים).
* ממשכנים על הצדקה ואפילו בערב שבת.
* בברייתות מובאים מספר דינים שעל גבאי צדקה ותמחוי להקפיד, כדי שחלילה לא יחשדו בהם שהם מועלים בכספי הצדקה.