דף ט עמוד א
* אם יש אדם חשוב - בני העיר צריכים לקבל את הסכמתו כדי להתנות תנאים ביניהם.
* אין מחשבין בצדקה עם גבאי צדקה (לשאול היכן נתנו את המעות שגבו), ולא בהקדש עם הגזברין.
* אע"פ שיש לו לאדם גזבר נאמן בתוך ביתו - יצור וימנה בעצמו.
* הגמרא מביאה ברייתא כדעת רב יהודה הסובר שעני המבקש צדקה עבור לבוש בודקים אחריו אם הוא רמאי, אך אם מבקש צדקה עבור אוכל אין בודקים אחריו (ורב הונא סובר הפוך).
* לעולם אל ימנע אדם עצמו מלתת שלישית השקל בשנה.
* שקולה צדקה כנגד כל המצוות.
* גדול המעשה יותר מן העושה.
* בזמן שבית המקדש קיים אדם שוקל שקלו ומתכפר לו, עכשיו שאין בית המקדש קיים אם עושים צדקה מוטב ואם לאו באים עובדי כוכבים ונוטלים בזרוע ואעפ"כ נחשב להן לצדקה.
דף ט עמוד ב
* צדקה - כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול.
* הגמרא מביאה את המקור לכך שמצורע בימי ספורו מטמא אדם.
* גדול העושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו.
* כל דיין שנוטל שוחד מביא חמה עזה לעולם.
* כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות.
* לדעת רבי יצחק: כל הרודף אחר צדקה - הקב"ה ממציא לו מעות ועושה בהן צדקה.
* לדעת רב נחמן בר יצחק: כל הרודף אחר צדקה - הקב"ה ממציא לו בני אדם המהוגנים לעשות להן צדקה כדי לקבל עליהם שכרו.
* לדעת רבי יהושע בן לוי: כל הרגיל לעשות צדקה זוכה שיהיו לו בנים בעלי חכמה בעלי עושר בעלי אגדה.