דף יא עמוד א
* כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא.
* מונבז המלך בזבז לצדקה את אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשני בצורת, והסביר שלצדקה יש מעלה גדולה מאוד לעומת ממון שאדם צובר לעצמו.
* נחלקו הדעות מתי אדם נחשב כאנשי העיר וחייב להשתתף עימם בהוצאות העיר: אם קנה קרקע או אם קנה קרקע הראויה לדירה או אם קנה דירה.
* אין חולקים את החצר עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה חוץ מארבע אמות נוספות שצריך שיהיה לכל אחד בפתח ביתו.
* חצר שותפים שבאו לחלקה ביניהם: לדעת רב הונא מתחלקת לפי פתחיה, ולדעת רב חסדא (וברייתא כמותו) נותנים ארבע אמות לכל פתח ופתח והשאר חולקים בשווה.
דף יא עמוד ב
* הטעם שאמרו חכמים לכך שבחצר שותפים שבאו לחלקה ביניהם כל פתח נוטל ארבע אמות בחצר הוא כדי שיוכל לפרוק שם משאותיו (כי אינו יכול לפרקם בתוך הבית), ולכן:
(1) מי שהיה לו לפני פתח ביתו אכסדרה (רחבה מקורה ללא מחיצות) - אינו נוטל ארבע אמות בחצר לפני האכסדרה.
(2) אם היה לו בית הפתוח לחצר, שרק חצי מהבית עם תקרה - אינו נוטל ארבע אמות בחצר כשאר בתים.
* חיל המלך שמוטל על בני העיר לפרנסם ולתת להם מקום ללון - חובה זו מוטלת על כל אדם מבני העיר (וזה לא מחושב לפי פתחים).
* אחד מבני מבוי שפתח ביתו פונה למבוי - נחלקו התנאים אם רשאי להקיף במחיצה את אותן ארבע אמות שיש לו במבוי מול פתח ביתו.
* היה הפתח שלו למבוי סתום וביקש לפתוח אותו - אין בני המבוי מעכבים עליו אלא אם פרץ את פצימיו כאשר סתם את הפתח שלו.