דף קג עמוד א
* גם מי שחקק כלי שמכיל מידה קטנה בחתיכת עץ גדולה שאפשר לחקוק בה כלי שמכיל מידה גדולה יותר - חייב, ואע"פ שהוא בעצמו יוסיף ויחקוק בה עוד, כיון שיש אחרים שמקיימים כך את הכלי.
* הגמרא מבררת מדוע חייב על חרישה כל שהיא.
* אם כוונת התולש היתה לאכילה או להיסק אינו מתחייב עד שיתלוש בשיעורים האמורים בברייתא, ורק המתכוין לייפות את הקרקע חייב בשיעור כל שהוא (ונחלקו האמוראים אם דין זה הוא רק באגם או גם בשדה שאינה אגם).
* מהמשנה בסוף העמוד ועד סוף הפרק עוסקות המשניות בדיני מלאכת כתיבה.
* במשנה נאמר שגם הכותב ביד שמאל חייב, והגמרא מבררת מדוע.
דף קג עמוד ב
* רבי יהודה (במשנה) סובר שעל שתי אותיות שוות מתוך תיבה גדולה פטור, ורבי יהודה משם רבן גמליאל (בברייתא) סובר שחייב.
* לדעת רבי שמעון אינו חייב על כתיבת שתי אותיות עד שיכתוב את המילה כולה שהתכוין לכתוב.
* מ"ם סתום שעשאו פתוח או מ"ם פתוח שעשאו סתום - נחלקו הדעות אם פסול או כשר.