דף טז עמוד א
* רוב הדף עוסק בדרשות אודות איוב.
* קשה צערו של שטן יותר משל איוב.
* הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות.
* שטן (שקטרג על איוב) ופנינה (אשתו של אלקנה שהכעיסה את חנה צרתה) - לשם שמים נתכוונו.
* האמוראים והתנאים נחלקו אם איוב חשב בליבו מחשבות כפירה (לאחר הייסורים שבאו עליו) או לא.
* ברא הקדוש ברוך הוא יצר הרע ברא לו תורה תבלין (כך השיבו חבריו של איוב לאיוב).
* לדעת רבא: איוב כפר בתחיית המתים.
* רבה מביא חמישה פסוקים (שניים מהם בעמוד הבא) בהם הקב"ה מוכיח שלא נתחלף לו בין איוב ואוהב.
דף טז עמוד ב
* אין אדם נתפס בשעת צערו.
* הבריות אומרות: או חברים כחברי איוב או מיתה (שאם אין לאדם אוהבים נוח לו שימות).
* "ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ובנות יולדו להם" - רבי יוחנן אמר: רביה באה לעולם, ריש לקיש אמר: מריבה באה לעולם.
* אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות - אשרי למי שבניו זכרים אוי לו למי שבניו נקבות.
* "וה' ברך את אברהם בכל" - שבע דעות מובאות בגמרא לבאר מה היא ברכה זו.
* "ויבא עשו מן השדה והוא עיף" - אותו היום נפטר אברהם אבינו ועשה יעקב אבינו תבשיל של עדשים לנחם את יצחק אביו.
* רבי יוחנן מפרט חמש עבירות שעבר עשו ביום שמת בו אברהם.
* כל מקום שנאמר גויעה ואסיפה - זו היא מיתתן של צדיקים.
* ישמעאל עשה תשובה בחיי אביו.