דף כט עמוד א
* רבא מציע שלוש הצעות למקור לדין חזקת שלוש שנים לדעת חכמים, ואביי דוחה את שתי ההצעות הראשונות, ולכן למסקנה המקור הוא (כאמור בהצעה השלישית) שאחר השנה השלישית אין דרך בני אדם להיזהר יותר בשמירת השטר ולכן נשארת הקרקע ברשותו.
* החל מעמוד זה ועד סוף המסכת אין את פירוש רש"י אלא יש את פירוש רשב"ם (בדפוס פיזרו כתוב: כאן מת רש"י ז"ל).
* רב הונא מחדש ששלוש שנות החזקה צריכות להיות רצופות (ללא שנת הפסקה באמצע).
* אין מחייבים את המחזיק להביא עדים שיעידו בפירוש על כל הימים והלילות (אלא אם דורש זאת המערער) אלא יעידו סתם שראוהו דר ג' שנים.
דף כט עמוד ב
* בחנויות למזון העשויות לשימוש רק ביום ולא בלילה, מודה רב הונא שאין צורך בחזקה רצופה ואין צורך להחזיק בהם גם בלילה.
* שניים שקנו שפחה, והיא עובדת לזה שנה ולזה שנה - אם כך סיכמו (בשטר חלוקה ובעדים שתעבוד לזה שנה ולזה שנה) הרי שלאחר שלוש שנים יש להם חזקה עליה מפני ערעור של אחרים (לפי רשב"ם).
* החזיק אדם שלוש שנים בכל השדה חוץ משטח מסוים בשדה, קנה את השדה כולה חוץ מאותו שטח - ונחלקו האמוראים אם דין זה אמור אף כאשר לא ניתן לזרוע באותו השטח.