דף לה עמוד א
* שני שטרות מתנה לשני אנשים שונים על שדה אחת עם אותו תאריך - לדעת רב: יחלוקו, ולדעת שמואל: "שודא דדייני" (= רשב"ם: הדיינים יפסקו למי לתת כפי מה שנראה להם למי הנותן מעדיף לתת, ר"ת: יתנו הדיינים למי מהם שירצו).
* במקרה של רכוש הנתון במחלוקת ואין אחד מהם מוחזק בו ואין לאף אחד מהם ראיה - אם אפשר יהיה לברר את הדבר של מי הרכוש (אם יבאו ויעידו של מי הוא) הדין הוא שכל דאלים גבר.
* המחליף פרה בחמור וילדה וכן המוכר שפחתו וילדה זה אומר עד שלא מכרתי ילדה וזה אומר משלקחתי ילדה - יחלוקו (כי לשניהם יש "דררא דממונא").
דף לה עמוד ב
* בממון שדינו הוא כל דאלים גבר, אם לפני שקדם אחד משניהם ותפס בא אדם אחד מן השוק והחזיק בה אין בית דין מוציאים אותו מידו לדעת נהרדעי ורב אשי חולק.
* אדם המחזיק בקרקע וטוען שקנה אותה אך הבעלים הראשון מערער וטוען שלא מכרה - אם העידו עדים שהמערער עצמו הגביה סל של פירות מן השדה והעמיסו על כתפו של בעל דינו המחזיק בה, הרי היא בחזקתו מיד (אלא אם טען ואמר "לפירות הורדתיו").
* אין לעכו"ם דין חזקה (ולכן: שדה שהכל יודעין שהיתה של ישראל ואכלה עכו"ם שלש שנים וטוען שלקחה מישראל, והלך ישראל וקנה את השדה מהעכו"ם ואכלה גם הוא שלוש שנים - לא נחשב לחזקה).