דף מא עמוד א
* אם ציווה לעדים לכתוב שטר מתנה, ולא אמר להם להתחבא ולכתוב אך גם לא אמר להם לצאת לשוק ולכתוב - הגמרא מכריעה להלכה שלא גובים בשטר זה את המתנה.
* במשנה נאמר: כל חזקה שאין עמה טענה - אינה חזקה (ובגמרא מבואר מה החידוש בדין זה שהרי פשיטא שכך הוא הדין).
* לדעת רב נחמן: אין הלכה כרבי יהודה ורבי ישמעאל שסוברים שכל שמחזיק בשדה בפני הבעלים ולא מיחו בו מיד נחשב לחזקה (אלא צריך שלוש שנים מיום ליום).
דף מא עמוד ב
* רב יהודה פסק כדברי בית הלל אליבא דרבי שמעון בן אלעזר, שאם בכת אחת של עדים, עד אחד אומר שפלוני חייב מאה זוז לפלוני ועד אחד אומר שחייב מאתיים זוז לפלוני, מקבלים עדותם בנוגע למאה זוז.
* לדעת רבי חייא: המחזיק בקרקע שלוש שנים וטוען שקנה קרקע זו מפלוני - צריך להביא עדים שפלוני גר שם יום אחד.
* חזקת שלוש שנים שנעשתה ע"י שלושה אנשים יחד שכל אחד גר במקום שנה אחת ואח"כ מכר את המקום לשני - מצטרפים, ונחשב שיש כאן חזקת שלוש שנים (וזה רק אם המכירה מהראשון לשני ומהשני לשלישי היתה בשטר).