בבא בתרא דף מז

דף מז עמוד א
* אומן או אריס שנמצא חפץ של אחר ברשותו - אין לו חזקה בחפץ זה, אבל בן של אומן או אריס - יש לו חזקה בחפץ שהיה תחת אביו, אפילו כאשר טוען שהיה של אביו וירש אותו, וזה אם יש עדים שמעידים שבפניהם הודה המערער לאביו שמכר לו את הדבר.
* אומן שירד מאומנותו ואריס שירד מאריסותו - יש להם חזקה אם החזיקו בשדה לאחר מכן.

דף מז עמוד ב
* לדעת רב הונא: גזלן שהביא ראיה לדבריו (עדי מכירה או עדי הודאה, אך לא ראו את מתן המעות) - הראיה לא מתקבלת כי יש חשש שהודאת המוכר היתה מתוך פחד.
* לדעת רב הונא: "תליוהו וזבין - זביניה זביני" (אם תלו אדם והכריחו אותו למכור דבר משלו עד שנתרצה - מכירתו מכירה ואינו יכול לבטלה).