בבא בתרא דף נד

דף נד עמוד א
* שמואל מביא (בארבע מימרות נפרדות) ארבעה אופנים בהם העושה פעולה בקרקע יתכן שתהא חזקה לקנות על ידה ויתכן שלא יקנה על ידה, שתלוי לשם מה עשה אותה פעולה.
* המצייר צורה של חיה או עוף בנכסי הגר - קנה את הנכסים.
* שדה של גר שמת, שמסומנת בגבולותיה, וחפר בה חפירה אחת במקום מועט - לדעת רב קנה את כל השדה, ולדעת שמואל קנה את מקום חפירתו בלבד.

דף נד עמוד ב
* שדה של גר שמת, שלא מסומנת בגבולותיה - אם חפר בה שתי שורות על פני כל אורכה, קנה את כל השדה (לדעת רב). (ע"פ רשב"ם)
* שמואל סובר שגוי שמכר נכסיו לישראל וקיבל ממנו מעות ועדיין לא החזיק בהם הקונה - דינם כהפקר, ולכן אם ישראל אחר בא והחזיק בהם, זכה בהם. (אביי הקשה על דברי שמואל, ורב נחמן פסק כדברי שמואל). (הרשב"ם פסק להלכה כדעת שמואל ובניגוד לפסיקת רבינו חננאל).
* שמואל סובר ש"דינא דמלכותא דינא".