דף נה עמוד א
* אמוראים נוספים סוברים כדעת שמואל (שגוי שמכר נכסיו לישראל וקיבל ממנו מעות ועדיין לא החזיק בהם הקונה - דינם כהפקר, ולכן אם ישראל אחר בא והחזיק בהם, זכה בהם).
* "אריסותא דפרסאי עד מ' שנין" (וברשב"ם מובאים שני פירושים לבאר קטע זה).
* עשירים שהיו קונים את קרקעות עניי העיר שלא שילמו את מס הקרקע למלך, על מנת לשלם עליה את המס - קנו אותה, ולא יוכל בעל הקרקע להוציאה מידם כשירצה לשלם את המס (ונחלקו האמוראים אם דין זה הוא רק ב"טסקא" או גם ב"כרגא").
* המצר והחצב מפסיקים בנכסי הגר (שאם החזיק אדם באחת מהן לא זכה בשניה הסמוכה לה), ונחלקו האמוראים בדעת רבי יוחנן אם מפסיקים גם בדין פאה וטומאה.
דף נה עמוד ב
* לדעת ר"א: ספק ביאה - טהור (כי ספק אם נכנס כלל למקום שהטומאה נמצאת, ואף אם נכנס יש ספק אם נגע בטומאה), ספק מגע טומאה - טמא.
* נחלקו רבי יוחנן ורבא אם מיצר וחצב מפסיקים בין שתי רשויות לעניין שבת.