בבא בתרא דף נו

דף נו עמוד א
* לדעת רבא: רשות שבת דומה לרשות גיטין לעניין שיעור מקום חשוב שמחלק בין רשויות.
* לדעת רבי אסי בר חנינא: חצב מפסיק בנכסי הגר לעשותם כשתי שדות, ואם החזיק בשדה אחת לא קנה את השניה.
* יהושע תיחם לישראל את הארץ (בין נחלת שבט אחד לשני) באמצעות חצב (שאינו יונק לא מכאן ולא מכאן).
* יהושע מנה בספרו רק עיירות העומדות על הגבולין (כדי להראות את התחומין).
* כל שהראהו הקב"ה למשה ("ויראהו ה' את כל הארץ את הגלעד עד דן") חייב במעשר.

דף נו עמוד ב
* המשנה סוברת שעדותן של שלוש כתות עדים, שכל אחת מעידה רק על שנת חזקה אחת, מצטרפות לחזקה, ושלא כדעת רבי עקיבא.
* שני עדים שהעידו על חזקת שלוש שנים, אלא שעד אחד מעיד שאכל המחזיק חיטים והעד השני מעיד שאכל שעורים - הרי זו חזקה, כי אנשים לא יודעים להבחין היטב בין חיטים לשעורים.