דף עא עמוד א
* רבי עקיבא וחכמים נחלקו אם "המוכר - בעין יפה מוכר" או לא.
* הנותן שדה במתנה - אף הבור והגת בכלל נתינתו (בניגוד למוכר שדה), כי מי שנותן מתנה, בעין יפה נותן (והיה לו לפרש אם לא נתכוון לכך).
* לדעת רב הונא: מכר קרקע ושייר שני אילנות לפניו - יש לו למוכר גם את הקרקע שתחתיהם (וכשימותו יוכל ליטע אילנות אחרים במקומם).
דף עא עמוד ב
* הגמרא טענה בסוף העמוד הקודם שרב הונא אמר את דבריו גם לשיטת רבי עקיבא, ועל כך מקשה הגמרא בעמוד ב מדעת רבי שמעון שבמשנה בעמוד א (ומברייתא), ובעקבות כך טוענת הגמרא בשלב זה שרב הונא אמר את דבריו רק לשיטת חכמים (הסוברים שהמוכר בעין רעה מוכר).
* הטעם לדעת רבי שמעון במשנה, שאמר שהמקדיש את השדה לא הקדיש אלא את החרוב המורכב ואת סדן השקמה, הוא מכיוון שהם יונקים משדה הקדש.