דף צד עמוד א
* המוכר פירות לחברו - אם מכר לו חטין מקבל עליו הקונה רובע קטנית לסאה, שעורים מקבל עליו רובע נישובת לסאה, עדשים מקבל עליו רובע עפרורית לסאה.
* לדעת רב הונא: אם הקונה החל לנפות את הטינופת מן התבואה שקנה ומצא שיש יותר מרובע הקב טינופת לסאה, מנפה מהתבואה את כל הטינופת והמוכר יחזיר לו כנגדה תבואה או מעות.
* ישנה מחלוקת אם הלכה זו היא מעיקר הדין או מקנס חכמים.
דף צד עמוד ב
* לאורך כל העמוד (ומסוף העמוד הקודם ועד תחילת העמוד הבא) הגמרא דנה בדין הנ"ל ומנסה שוב ושוב להקשות ולהביא ראיות לאחת הדעות, ודוחה את הניסיונות הללו.
* שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים, זה אומר מאתים שלי וזה אומר מאתים שלי - לדעת חכמים: נותן לזה מנה ולזה מנה והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו, ולדעת רבי יוסי: הכל יהא מונח עד שיבא אליהו.
* שטר שיש בו ריבית - לדעת רבי מאיר: קונסים אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית, ולדעת חכמים: גובה את הקרן ואינו גובה את הריבית.