בבא בתרא דף צה

דף צה עמוד א
* הגמרא מביאה 2 נסיונות להוכיח כדעת רב הונא (הסובר שאם הקונה החל לנפות מן התבואה שקנה את הטנופת ומצא שיש יותר מרובע הקב טנופת לסאה, מנפה מהתבואה את כל הטנופת והמוכר יחזיר לו כנגדה תבואה או מעות), ודוחה נסיונות אלו.
* במשנה (צג ע"ב) מבואר שהמוכר אוצר של יין לחבירו והיו בו גם חביות שיינם רע, מקבל עליו הלוקח 10 חביות כאלו למאה - הגמרא דנה ומבארת מתי מקבל עליו זאת הלוקח ומתי אינו מקבל.

דף צה עמוד ב
* אמר לו המוכר מרתף של יין אני מוכר לך ולא אמר מרתף "זה" של יין וכן לא אמר לו שהיין שמוכר לו ראוי למקפה (להטעים את התבשיל) - נחלקו האמוראים אם הלוקח מקבל עליו 10 חביות שיינם רע למאה או שעל המוכר לתת לו יין שכולו יפה.
* יין הנמכר בחנות (יין רע שריחו חומץ ויש לו טעם יין) - נחלקו האמוראים אם מברכים עליו בורא פרי הגפן או שהכל נהיה בדברו.