דף צה עמוד א
* הגמרא מביאה שני ניסיונות להוכיח כדעת רב הונא (הסובר שאם הקונה החל לנפות מן התבואה שקנה את הטינופת ומצא שיש יותר מרובע הקב טינופת לסאה, מנפה מהתבואה את כל הטינופת והמוכר יחזיר לו כנגדה תבואה או מעות), ודוחה ניסיונות אלו.
* במשנה (צג ע"ב) נאמר שהמוכר אוצר של יין לחברו והיו בו גם חביות שיינם רע, מקבל עליו הלוקח עשר חביות כאלו למאה - הגמרא דנה ומבארת מתי מקבל עליו זאת הלוקח ומתי אינו מקבל.
דף צה עמוד ב
* אמר לו המוכר "מרתף של יין אני מוכר לך" ולא אמר "מרתף זה של יין" וכן לא אמר לו שהיין שמוכר לו ראוי למקפה (להטעים את התבשיל) - נחלקו רב אחא ורבינא אם הלוקח מקבל עליו עשר חביות שיינם רע למאה או שעל המוכר לתת לו יין שכולו יפה.
* יין הנמכר בחנות (יין רע שריחו חומץ ויש לו טעם יין) - נחלקו רב יהודה ורב חסדא אם מברכים עליו בורא פרי הגפן או שהכל נהיה בדברו.