בבא בתרא דף קד

דף קד עמוד א
* למסקנת הגמרא: האומר לחברו שמוכר לו "בית כור עפר" ולא פירש כוונתו אם רוצה מדה מדויקת או מדה שאינה מדויקת - כוונתו למדה שאינה מדויקת.
* למסקנת הגמרא: מיפים את כוחו של המוכר אך לא את של הלוקח.
* שיעור תשעה קבים שאמרו במשנה שאם הוסיף אותם לקונה חוזרת הקרקע עצמה למוכר - לדעת רב הונא: דין זה הוא אף אם קנה יותר מבית כור אחד, ולדעת רב נחמן: נותן שבעה קבין ומחצה לכל כור וכור ואפילו שמכל הכורין יחד ישנה תוספת יותר מתשעה קבין.

דף קד עמוד ב
* הגמרא נשארת בספק מה יהיה הדין כשהשתנה מצב הקרקע משעת המכירה לשעת החזרה (משדה לגינה או להיפך), האם הולכים לפי שעת המכירה או החזרה (שהרי שיעור גינה שונה משיעור שדה לענין השיעור שבו אומרים שחוזר המקח).
* אם היתה השדה שמכר ללוקח סמוכה לשדה אחרת של המוכר - אפילו אם הוסיף לו רק כל שהוא על שבעה קבים ומחצה, הדין הוא שמחזיר לו קרקע.