בבא בתרא דף קכו

דף קכו עמוד א
* בכור שמיחה באחיו ואמר להם אל תשביחו את חלקי בנכסי הירושה - מועילה מחאתו ואם לא שמעו לו והשביחו (אך לא גזלו) את הנכסים בלא לחלוק, הרי הוא נוטל פי שנים בשבח (למרות שבדרך כלל אין הבכור יורש פי שנים בשבח שהשביחו הנכסים לאחר מיתת אביהם).
* בכור שנטל באחת משדות הירושה חלק אחד בלבד (ולא שני חלקים כדין בכור) - ויתר על חלק בכורתו (רב פפא: באותה שדה, רב פפי: בכל הנכסים כולם) ושוב אינו יכול לתובעו.

דף קכו עמוד ב
* הגמרא מכריעה להלכה שיש לו לבכור קודם חלוקה את חלק בכורתו, והרי הוא יכול למוכרו או למחול עליו (=הלכה כרב פפי).
* האומר "איש פלוני בני בכור לא יטול פי שנים", "איש פלוני בני לא יירש עם אחיו" - לא אמר כלום, שהתנה על מה שכתוב בתורה.
* טומטום שנקרע ונמצא זכר - אינו נוטל פי שנים בירושת אביו, וכן אינו נידון כבן סורר ומורה.