בבא בתרא דף קלג

דף קלג עמוד א
* לדעת רב הונא: שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחר, רואין: אם ראוי ליורשו - נוטלן משום ירושה, ואם לאו - נוטלן משום מתנה
* לדברי רבי יוחנן בן ברוקה: "נכסי לך ואחריך לפלוני" - אם היה ראשון ראוי ליורשו אין לשני במקום ראשון כלום, שאין מה שאמר לשון מתנה דוקא אלא יכול להתפרש גם כלשון ירושה וירושה אין לה הפסק.

דף קלג עמוד ב
* הכותב את נכסיו לאחרים והניח את בניו שלא יירשו את נכסיו - מה שעשה עשוי אלא שאין רוח חכמים נוחה הימנו (וכך פסק שמואל), ורשב"ג חולק וסובר שאם לא היו בניו נוהגים כשורה זכור לטוב.
* אדם שלא היו בניו נוהגים כשורה ועמד וכתב נכסיו לחבירו - רשאי חבירו לעשות בנכסים אלו כרצונו ואף לתת אותם לבנים של חבירו.