דף קמג עמוד א
* אמר אדם לחבירו "קנה נכסי כחמור" - לא קנה, ואם אמר "קנה נכסי אתה וחמור" - לדעת רב נחמן קנה מחצה מן הנכסים, לדעת רב המנונא לא קנה כלום, ולדעת רב ששת קנה הכל.
* רב ששת מביא ראיה לשיטתו, והגמרא דוחה את הראיה.
* התורם תרומות ומעשרות מן הרע על היפה - תרומתו תרומה (אלא שלא עשה מצוה מן המובחר).
* רב מרדכי מביא את קושיית רב אויא על שיטת רב נחמן ורב המנונא, ורב אשי מתרץ.
* האומר לאשתו "נכסי נתונים לך ולבניך" - לדעת רב יוסף נוטלת האישה מחצה, אך לדעת אביי האישה נוטלת כאחד מן הבנים.
דף קמג עמוד ב
* במחלוקות רבה ורב יוסף הלכה תמיד כרבה חוץ משלושה מקרים ("שדה", "ענין" ו"מחצה").
* למסקנת הגמרא אדם עשוי לקרוא "בניי" לבנו היחיד (ולכן אם אמר "נכסיי לבניי" והיו לו בן ובת, הרי שנתכוון רק לבנו).
* נחלקו האמוראים אם אדם עשוי לקרוא לנכדו בלשון "בניי" (ולכן אם אמר "נכסי לבניי" והיו לו בן ונכד, ישנה מחלוקת אם התכוון גם לנכדו).
* אדם שמת והניח בנים גדולים וקטנים ולא חלקו ביניהם את הירושה והשביחו הבנים הגדולים את הנכסים - השבח מתחלק בין כל האחים, אם לא טרחו ולא הוציאו משלהם כלום אלא מנכסי אביהם שכרו פועלים והשביחו הנכסים.