בבא בתרא דף קמח

דף קמח עמוד א
* שכיב מרע שאמר "תנו הלואתי (ממון שחייב לי פלוני במלוה על פה) לפלוני (לפלוני אחר)" - יתקיימו דבריו.
* לדעת רב: האומר לחברו "מנה לי בידך תנהו לפלוני", אם אמר זאת כשעמדו שלשתן יחדיו - קנה.
* לדעת רב נחמן: אם אמר לחבירו שמקנה לו את הדקל חוץ מפירותיו - הדין הוא ששייר לעצמו את מקום צמיחת הפירות דהיינו את ענפי האילן (לפי גרסת רשב"ם ע"פ הב"ח).

דף קמח עמוד ב
* לדעת רב נחמן: שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים ועמד - חוששים שמא יש לו נכסים במדינה אחרת, ואז זו "מתנת שכיב מרע במקצת" שאם עמד אינו חוזר (אא"כ הדגיש שנותן את כל נכסיו, או שמוחזק לנו שאין לו נכסים במדינה אחרת).
* הגמרא מכריעה ששכיב מרע שנתן את כל נכסיו לאחד, ואח"כ חזר בו במקצת הנכסים ונתן אותם לאחר - נחשב הדבר שגילה בדעתו שרצונו לחזור בו מכל המתנה שנתן לראשון, ולכן למעשה זו "מתנת שכיב מרע במקצת" שדינה כמתנת בריא.
* הגמרא נשארת בספק מה יהיה הדין כאשר השכיב מרע הקדיש / הפקיר / חילק לעניים את כל נכסיו ואח"כ עמד מחוליו, אם הדין כמתנת שכיב מרע שעמד מחוליו שיכול לחזור בו או לא.