בבא בתרא דף קנא

דף קנא עמוד א
* אפילו מי שסובר שאשה המקנה נכסים כדי להבריח אותם מבעלה אינה יכולה לחזור בה - זה רק באופן שלא גילתה דעתה במפורש שהנתינה היתה רק כדי להבריח מבעלה.
* כל שנתן מתנה באופן שאילו עמד מחוליו היה חוזר בו - יכול לחזור בו אף בהיותו חולה (ואף באופן בו חוזר מהמתנה רק כדי לתת את הנכסים למישהו אחר ולא לעצמו).
* "דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו".

דף קנא עמוד ב
* מי שמצוה את נכסיו לאחרים מפני שסבר שעומד למות וניכר דבר זה מכלל דבריו - אף אם שייר במתנה ועשה קנין, אם עמד מחוליו חוזר.
* לדעת רבא בשם רב נחמן: מתנת שכיב מרע במקצת הרי היא כמתנת בריא וצריכה קנין (בגמרא מובאות 3 קושיות על כך מ-3 משניות, והקושיות נדחו).
* המצוה נכסיו לאחרים מפני שסבר שעומד למות וניכר דבר זה מכלל דבריו - אינו צריך לעשות קנין, ודוקא אם מת לבסוף.