דף קנב עמוד א
* שכיב מרע שנתן לפלוני את כל נכסיו במתנה ועשה על כך קנין - רב סובר שהרי היא כמתנת בריא שאם עמד מחוליו אינו חוזר בו והרי היא כמתנת שכיב מרע שיכול לתת לפלוני את החוב שחייב לו אדם מסויים, ושמואל מסתפק מה הדין כי אולי כוונתו היתה להקנותו בשטר ואין שטר יכול לחול לאחר מיתה.
* שכיב מרע שאמר "כתבו ותנו מנה לפלוני" ומת - רב סובר שאין כותבין ונותנין (שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה), ושמואל חולק. [והגמרא מבארת מדוע מחלוקת זו לא סותרת את המחלוקת הקודמת].
דף קנב עמוד ב
* לדעת שמואל: שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים וקנו מידו וייפה את כוחו (שכתב "וקנינא מיניה מוסיף על מתנתא דא") - אם מת, קנה המקבל מתנה את כל נכסיו.
* מתנת שכיב מרע מבטלת מתנת שכיב מרע אחרת שקדמה לה.
* כתב וזיכה לזה כתב וזיכה לזה (=כתב כל נכסיו לראשון ומסר לו את השטר לראיית זכותו ואח"כ כתב כל נכסיו לשני ומסר לו את השטר לראיית זכותו) - לדעת רב הראשון קנה, ולדעת שמואל השני קנה.