בבא בתרא דף קנז

דף קנז עמוד א
* שמואל מסתפק לשיטת חכמים שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם - מה הדין במקרה של לווה הכותב בשטר "משעבד אני לך כל הנכסים הקנויים לי וכן נכסים שאני עתיד לקנות" ולאחר ההלוואה קנה נכסים, האם אכן חל השעבוד על הנכסים שקנה, ואם מכרם/הורישם יכול המלווה לגבותם מהלקוחות או לא.
* הגמרא מביאה שני ניסיונות להוכיח שחל השעבוד במקרה הנ"ל, אך דוחה ניסיונות אלו.
* מצוה על היתומים לפרוע חובת אביהן.

דף קנז עמוד ב
* הגמרא מביאה שני ניסיונות נוספים להוכיח שחל השעבוד במקרה הנ"ל, אך דוחה ניסיונות אלו.
* אם במקרה הנ"ל חל השעבוד - נחלקו הדעות מה הדין במקרה בו לוה מאחד וכתב בשטר שמשעבד כל מה שיקנה, ואח"כ לוה מאדם נוסף וכתב לו גם כך, ואח"כ חזר וקנה קרקעות ומכרן או מת והורישן: דעה אחת סוברת שראשון קנה, ודעה שניה סוברת שיחלוקו וכך מכריעה הגמרא להלכה.
* לרב אשי היה "מהדורא קמא" ו"מהדורא בתרא", וברשב"ם הביא מרב האי גאון ור"ח, שרב אשי סיים את תלמודו לאחר 30 שנה פעם ראשונה, ואח"כ סיים את תלמודו פעם שניה לאחר עוד 30 שנה.