דף יח עמוד א
* הברייתא מחשבת שבתקופת משה היו שבעים ושמונה אלף ושש מאות דיינים בישראל.
* פרק שני, המתחיל בעמוד זה, מפרט דינים הנוהגים בכהן גדול משום כבודו ומשום קדושתו, ומפרט בהרחבה דינים שונים בנוגע למלך.
* קשט עצמך ואחר כך קשט אחרים.
* במשנה נאמר ש"כהן גדול דן ודנין אותו" - והגמרא מבררת מדוע נאמרו דינים אלו במשנה והרי פשוט שכך הוא הדבר.
דף יח עמוד ב
* כהן גדול - אם עבר עבירה שחייבים עליה מיתת בית דין, דנים אותו בבית דין של שבעים ואחד, אך אם עבר על לא תעשה שיש בו מלקות, דנים אותו בבית דין של שלושה.
* "וְהִתְעַלַּמְתָּ" - פעמים שאתה מתעלם ופעמים שאי אתה מתעלם, הא כיצד? כהן והוא בבית הקברות זקן ואינה לפי כבודו או שהיתה מלאכה שלו מרובה משל חבר, לכך נאמר "וְהִתְעַלַּמְתָּ".
* במשנה נאמר ש"כהן גדול מעיד" - למסקנת הגמרא (ע"פ רש"י) מדובר במקרה בו הוא מעיד לבן מלך, ועדות זו נעשית בפני המלך, שמשום כבודו של הכהן הגדול בא המלך ויושב בסנהדרין בזמן שמקבלים את עדותו של הכהן הגדול.
* אין מושיבים מלך בסנהדרין, ולא מלך וכהן גדול בעיבור שנה. (והגמרא מבארת את הטעמים לכך).