דף ל עמוד א
* אמר להם אחד: אני ראיתי אביכם שהטמין מעות בשידה תיבה ומגדל ואמר של פלוני הן של מעשר שני הן - אם המעות בבית שלהם לא נאמן, ואם המעות בשדה כן נאמן.
* דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין (ולכן אם נאמר לו בחלום על מעות שהן מעות מעשר שני - אין בכך כלום).
* כששני דיינים מזכים ואחד מחייב נחלקו האמוראים באיזה נוסח כותבים את פסק הדין: זכאי / פלוני ופלוני מזכין ופלוני מחייב / מדבריהן נזדכה פלוני.
* לעולם אין עדותם מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד, רבי יהושע בן קרחה אומר: אפילו בזה אחר זה. (והגמרא מבארת את טעם המחלוקת).
* אין עדותם מתקיימת בבית דין עד שיעידו שניהם כאחד, רבי נתן אומר: שומעים דבריו של זה היום וכשיבא חבירו למחר שומעים את דבריו. (והגמרא מבארת את טעם המחלוקת).
* רבי נחמיה אומר: כך היה מנהגם של נקיי הדעת שבירושלים - מכניסים לבעלי דינים ושומעים דבריהם ומכניסים את העדים ושומעים דבריהם ומוציאים אותם לחוץ ונושאים ונותנים בדבר וכו'.
דף ל עמוד ב
* אדם גדול, כיון שהוא נסמך, אף אם נסמך בטעות, הרי סמיכתו סמיכה.
* רב ועולא נחלקו אם הלכה כרבי יהושע בן קרחה בין בעדות קרקעות ובין בעדות מטלטלין או רק בעדות קרקעות (ונחלקו רב חייא בר אבין ורב יוסף מה סובר רב ומה סובר עולא).
* לדעת רב יהודה: עדות המכחשת זו את זו בבדיקות - כשרה בדיני ממונות (ונחלקו רבא ונהרדעי באיזו הכחשה מדובר).