סנהדרין דף לג

דף לג עמוד א
* במשנה בתחילת הפרק מבואר שבדיני ממונות מחזירים את הדין בין לזכות ובין לחובה אם הדיין טעה, והגמרא מקשה על כך ממשנה במסכת בכורות שבה מבואר שהדין אינו חוזר אף אם הדיין טעה, ומביאה שלושה תירוצים (של רב יוסף רב ששת ורב חסדא) לקושיה זו.
* דיין שטעה בדבר משנה - הדין חוזר ומתבטל, טעה בשיקול הדעת - אינו חוזר (ואם היה הדיין מומחה לרבים פטור מלשלם).

דף לג עמוד ב
* היוצא מבית דין חייב ואמר אדם אחד יש לי ללמד עליו זכות - מחזירים אותו (אך במסית לא מחזירים).
* היוצא מבית דין זכאי ואמר אדם אחד יש לי ללמד עליו חובה - בדיני ממונות: מחזירים אותו; בדיני נפשות, בחייבי גלויות ובחייבי מלקות: אין מחזירים אותו (אך במסית כן מחזירים).
* הדין האמור במשנה, שבדיני נפשות אם טעו הדיינים לזכות אין מחזירים את הדין לחובתו של הנידון, מדובר כשטעה הדיין בדבר שאין הצדוקים מודים בו (היינו: דבר שלא כתוב בתורה במפורש).
* "דיני נפשות הכל מלמדין זכות" - ואפילו אחד מן התלמידים היושבים לפני הדיינים (לדעת רב פפא). (ולדעת רבי יוסי ברבי יהודה גם העדים שהעידו עליו יכולים ללמד עליו ראיות של זכות).