דף כ עמוד א
* לדעת רבי יוסי: מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמי.
* לדעת רבה: אם נכנס מעשר שני לירושלים - חייבים מעתה מהתורה על אכילתו בגבולין, ומדרבנן אסור להוציאו מירושלים ולפדותו.
* המשנה מונה חייבי מלקויות נוספים: הקורח קרחה בראשו על המת, המקיף פאת ראשו, המשחית פאת זקנו, והשורט שריטה אחת על המת.
* הגמרא מביאה ברייתא לבאר את מקור דין הקורח קרחה על המת.
* בברייתא נאמר שאם קרח ארבע או חמש קריחות חייב על כל קרחה וקרחה, והגמרא מבררת באיזה מקרה מדובר.
דף כ עמוד ב
* נחלקו הדעות מהו השיעור שצריך לקרוח כדי ללקות מחמת איסור קרחה: כדי שיראה בשר מראשו ללא שיער / כגודל גריס / כשתי שערות / בגודל של עדשה.
* נחלקו התנאים מהו שיעור נטילת שיער בשבת כדי להתחייב משום גוזז - לדעת חכמים: שתי שערות, לדעת רבי אליעזר: שערה אחת.
* אסור לאיש ללקט שערות לבנות מתוך שחורות, משום שנאמר: "לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה".
* בברייתא נאמר ש"אחד המקיף ואחד הניקף לוקה" - והגמרא מקשה מדוע הניקף לוקה והרי לא עשה דבר, ומביאה שלושה תירוצים.
* לדעת ת"ק (בברייתא): המשרט חמש שריטות על מת אחד - חייב על כל אחת ואחת, ורבי יוסי מוסיף: המשרט שריטה אחת על ה' מתים - חייב על כל אחת ואחת.