דף קלג עמוד א
* לדעת אביי ורבא: רבי שמעון, המתיר דבר שאינו מתכוין, מודה ב"פסיק רישיה ולא ימות" שאסור.
* כל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה: אם אתה יכול לקיים שניהם - מוטב, ואם לאו - יבא עשה וידחה לא תעשה.
* ארבעה אמוראים נחלקו מה המקור לכך שמילה שלא בזמנה אינה דוחה את יום טוב.
* רב פסק שהלכה כרבי עקיבא שכל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת.
דף קלג עמוד ב
* הכלל במשנה ("עושין כל צורכי מילה בשבת") בא לרבות שמותר לחזור ולחתוך ציצין שאינם מעכבים את המילה כל זמן שלא פירש.
* הגמרא מבררת מי הוא התנא הסובר שאם פירש בשבת וסילק ידו מן המילה אינו חוזר לחתוך ציצין שאינם מעכבים.
* "זה אלי ואנוהו" - התנאה לפניו במצות: עשה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה ציצית נאה ספר תורה נאה.
* "ואנוהו" - הוי דומה לו: מה הוא חנון ורחום, אף אתה היה חנון ורחום.
* מוהל שאינו מוצץ מקום המילה - סכנה הוא לנימול ומעבירים אותו מתפקידו שלא ימול עוד.