עבודה זרה דף ו

דף ו עמוד א
* למסקנת הגמרא - "שלשה ימים" (האמורים במשנה בתחילת המסכת) לא כוללים את יום האיד עצמו הן לדעת רבי ישמעאל והן לדעת חכמים.
* הגמרא מתלבטת האם טעם האיסור לשאת ולתת עם עובדי כוכבים סמוך ליום אידם הוא משום הרווחה או משום ולפני עור לא תתן מכשול (והנפקא מינה הוא כאשר יש כבר לעובד כוכבים בהמה משל עצמו).

דף ו עמוד ב
* אם עבר ונשא ונתן עם העובד כוכבים קודם יום אידם - לדעת רבי יוחנן: המקח אסור בהנאה, ולדעת ריש לקיש (והגמרא מביאה ברייתא כמותו): המקח מותר בהנאה.
* כשאמרו אסור לשאת ולתת עמהם לפני אידהן - לא אסרו אלא בדבר המתקיים עד יום אידיהן, אבל בדבר שאינו מתקיים לא.
* הטעם לכך שאסור לשאול / ללוות / לפרוע מהעובדי כוכבים סמוך ליום אידם - לדעת אביי: גזירה שמא ישאיל / ילווה / יפרע להם, לדעת רבא: שלא ילך העובד כוכבים להודות לעבודה זרה ביום אידו, לפי ששמח שהישראל צריך אותו.
* לדעת ר' יהושע בן קרחה: מלוה בשטר - אין נפרעין מהן סמוך ליום אידם, מלוה על פה - נפרעין מהן, מפני שהוא כמציל מידם.