עבודה זרה דף יב
דף יב עמוד א
* בגמרא מובאות 3 דעות של אמוראים בביאור התקלה העלולה לבוא בשפיתת הקדירות עליה אמר רבי חנינא שלא חשו לה חכמים, ועל הנלמד מכך לענין 'עטלוזא של עזה'.
* הגמרא מביאה כמה דינים שהטעם לאיסור הוא מפני החשד (לדוגמא: ישב לו קוץ ברגלו כשעבר בפני עבודת כוכבים - לא ישחה ויטלנה מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים, ואם אינו נראה כמשתחוה, כי פונה לכיוון אחר - מותר).
* כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין - אפילו בחדרי חדרים אסור.
דף יב עמוד ב
* לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים לא בפיו ולא בידו אחת, ואם שתה דמו בראשו מפני סכנת עלוקה.
* הבולע עלוקה החיה במים - מותר להחם בשבת לו מים חמים לשתות, כי זו סכנת נפשות.
* הבולע צירעה - לא יחיה.
* לא ישתה אדם מים בלילה, ואם שתה דמו בראשו מפני סכנת 'שברירי' (רש"י: שד הממונה על מכת סנוירים).