עבודה זרה דף סג

דף סג עמוד א
* אדם יכול להקדיש רק מה שברשותו.
* נתן לאשה טלה באתננה ואמר לה שיהיה אצלה עד שעת ביאה ואם תצטרך לו תקנהו מעכשיו, והקדימה והקדישה את הטלה (אך לא הקריבה) ואח"כ בא עליה - רב הושעיא מסתפק אם הטלה כשר להקרבה.
* בא עליה ולא נתן לה אתנן מיד, ולא ייחד לה טלה בשעת ביאה (אלא רק אמר לה התבעלי לי בטלה סתם), ורק אח"כ נתן לה טלה באתננה - הטלה מותר בהקרבה.

דף סג עמוד ב
* האומר לחבירו "תן מנה לפלוני ויקנו כל נכסי לך" - קנה.
* בברייתא מובא שאם אמר לפועליו צאו ואכלו ואני פורע חושש משום שביעית ומשום מעשר ומשום יין נסך, והטעם לכך למסקנת הגמרא הוא כי מדובר שהקדים לו בעל הבית לחנוני דינר או שמדובר שנטל בעל הבית את המאכלים מיד החנוני ונתן אותם ביד הפועלים.
* גוי ששכר ישראל כדי לשבור חבית של יין נסך - שכרו מותר בהנאה.