עבודה זרה דף סד

דף סד עמוד א
* הגמרא מביאה הוכחה מברייתא לכך שאם גוי שכר ישראל כדי לשבור חבית של יין נסך - שכרו מותר בהנאה.
* כסף שקיבל גוי בתמורה למכירת עבודה זרה שלו - הכסף שלו מותר בהנאה לישראל ואין דינו כדין עבודה זרה.
* ישראל שהיה נושה בעובד כוכבים מנה ואמר לו הגוי המתן לי עד שאמכור עבודת כוכבים שיש לי ואביא לך את הכסף - הכסף אסור בהנאה (כי הישראל רוצה בקיומו של העבודה זרה עד שהגוי ימכור אותה).

דף סד עמוד ב
* גר תושב (אינו עובד עבודה זרה) - לא יכול לבטל עבודה זרה.
* הגמרא מקשה מ-2 ברייתות על דין זה ומתרצת.
* בברייתא מובאות 3 דעות של תנאים מי נחשב לגר תושב: שקיבל עליו בפני 3 חברים שלא לעבוד עבודת כוכבים / שקיבל עליו 7 מצוות בני נח / שקיבל עליו כל מצות האמורות בתורה חוץ מאיסור נבילות.