זבחים דף יא
דף יא עמוד א
* לדעת רבי שמעון: מנחת חוטא - הרי היא כחטאת, לפיכך קמצה שלא לשמה פסולה (והמקור לכך למסקנה הוא מהמילה "היא"), מנחת נדבה - הרי היא כאשם, לפיכך קמצה שלא לשמה כשרה.
* לדעת רבי שמעון: הקטרת קומץ המנחה כשירה בין ביד ובין בכלי, והמקור לכך הוא מהפסוק "קדש קדשים היא כחטאת וכאשם".
* דעת רבי אליעזר - לדעת רבי יוחנן: קרבנות שנשחטו בארבעה עשר בניסן לשם פסח ובכל השנה לשם חטאת - פסולים, וכדעת יוסף בן חוני, ולדעת רבה: קרבנות שנשחטו בכל השנה לשם חטאת - כשרים (ורק קרבנות שנשחטו בארבעה עשר בניסן לשם פסח - פסולים).
דף יא עמוד ב
* המקור לדעת של שמעון אחי עזריה (הסובר שקרבנות ששחטן לשם גבוה מהן כשרין לשם נמוך מהן פסולין) הוא מהפסוק "ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה'" (וגם דין האוכל את הטבל שהוא במיתה נלמד מפסוק זה).
* הגמרא מתלבטת בדעת שמעון אחי עזריה אם סובר שקרבנות ששחטן לשם גבוה מהן כשרין ואין מרצין או כשרין ומרצין.
* רבי אלעזר בשם רבי אושעיא סובר שבן בתירא מכשיר קרבן פסח ששחטו שחרית בארבעה עשר בניסן לשמו (אך בעמוד הבא הגמרא דוחה דעה זו).