זבחים דף מג

דף מג עמוד א
* כל שיש לו מתירין או לאדם או למזבח - חייבין עליו משום פיגול.
* עולא חידש, שאף קומץ נידון כחלק אחד, ולכן אם עלה למזבח קומץ של פיגול ואחזה האש בחלק ממנו - אף אם ירד הקומץ מהמזבח, אפשר להעלותו כולו בחזרה.

דף מג עמוד ב
* לדעת רב אחאי: קומץ של מנחה שנתפגלה, שאת חציו העלו על גבי המזבח, ואחזה בו האש, מעלים אף את החצי שנשאר בארץ.
* לדעת רבי יוחנן: נותר וטמא שעלו על גבי המזבח ואחזה בהן האש - פקע מהם איסורם ואינו חייב על אכילתם. [לפי רש"י ע"פ הגהות הב"ח: דין זה לא נאמר בנוגע לפיגול].
* "והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לה' וטומאתו עליו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה" - בברייתא מובאות 4 דעות של תנאים המוכיחות שהפסוק עוסק בטומאת הגוף ולא בטומאת בשר.