זבחים דף מז

דף מז עמוד א
* המתעסק בקדשים ושוחט בלי כוונה - פסול, ואף בדיעבד.
* לדעת רבי יוסי (במשנה מו ע"ב) דיני מחשבה שנאמרו בקרבן אינם תלויים אלא בדעת העובד ולא בדעת הבעלים, ולדעת רבי אלעזר ברבי יוסי (בברייתא) אף בדעת הבעלים (ואביי מביא 2 תנאים נוספים שסוברים כך).
* פרק חמישי ("איזהו מקומן של זבחים"), המתחיל בעמוד זה, מבאר באלו מקומות בבית המקדש נעשית שחיטתם וקבלת דמם של הקרבנות השונים, וכן פרטים נוספים.

דף מז עמוד ב
* המשנה בתחילת הפרק שנתה "קדשי קדשים שחיטתן בצפון" אך לא הוסיפה לשנות "וקיבול דמן בכלי שרת בצפון", בגלל שדין זה אינו נכון בנוגע לאשם מצורע.
* אשם מצורע - שני כהנים מקבלין את דמו, אחד ביד ואחד בכלי, זה שקיבלו בכלי בא לו אצל מזבח וזה שקיבלו ביד בא לו אצל מצורע.